והפעם אסביר את הנושא של: חישוב רווחיות בעסק. מה זה חישוב רווחיות? איזה סוגים של חישוב רווחיות יש? מתי צריך לעשות חישוב רווחיות? מתי לא צריך לעשות חישוב רווחיות ואפשרי ואפילו כדאי לעבוד בלי לחשב רווחיות? מתי כדאי לעשות פרויקט שמפסידים בו כסף ולא רק בהיבט של השקעה לטווח ארוך וכיו"ב? מתי כדאי ללקוח לבדוק את הרווחיות של מי שמספק לו את העבודה? מתי כדאי ומתי לא כדאי לעשות בדיקת כדאיות כלכלית ובדיקת רווחיות כלכלית של עבודה? איזה שיטות חישוב רווחיות יש? ועוד.
מה זה חישוב רווחיות?
אז בגדול, רווח זה ההפרש שבין ההוצאות להכנסות. ניקח את כל ההכנסות נפחית מכך את כל ההוצאות ואז נקבל את הרווח, זה בגדול. איזה הוצאות ניקח? איזה הכנסות ניקח? זה עוד נושא בפני עצמו. אבל בעיקרון, רווח ההוא ההפרש שבין ההכנסות לבין ההוצאות.
ובהתאם לכך, חישוב רווחיות פירושו, שבעל העסק מחשב את הרווח שלו. לחשב רווחיות פירושו, שלוקחים את ההכנסות ואת ההוצאות ומכך מנסים לחשב את הרווח. כאשר חישוב הרווח ניתן לעשות אותו בצורות שונות.
לדוגמה: רווח באחוזים. כמה אחוזים הרווחת? לדוגמה, יש חישוב של רווח גולמי, שהוא החישוב של כמה אחוזים הרווחת ביחס לעלות חומרי הגלם. יש גם חישוב של רווח תפעולי, שהוא כמה אחוזים הרווחת ביחס לעלות חומרי הגלם + עלויות התפעול הקבועות של העסק. יש גם רווח לפני מס / רווח לצרכי מס, שהוא כמה הרווחת לפני תשלומי מיסים. יש גם רווח נקי, שהוא רווח אחרי תשלומי מיסים. בקיצור, יש כל מיני דרכים לחשב רווחיות של עסק.
כמו כן, את הרווחיות העסקית, ניתן לחשב אותה ביחס לכל הפעילות הכוללת של העסק, או ביחס לפרויקטים מסויימים, רוצים לדעת איזה פרויקט מכניס הכי הרבה רווח. ולפעמים גם רוצים לחשב רווחיות לפי לקוח, איזה לקוח יוצר הכי הרבה רווחים לחברה וכיו"ב. לפעמים ירצו גם לחשב את הרווחיות לפי תקופות שונות, לדוגמה, בחישוב שנתי, שבועי, יומי, רבעוני, רב שנתי וכיו"ב.
למה ומתי מחשבים רווחיות בעסק?
את הרווחיות של העסק, מחשבים בכל מיני סיטואציות ובהקשרים שונים. לדוגמה:
1 - לצרכי תשלומי מיסים, שנקבעים בין השאר לפי רווחיות העסק.
2 - או לצרכי בקרה על העסק, רוצים לדעת במה להשקיע יותר או פחות, בהתאם לרווחיות של החלקים השונים של העסק.
3 - או לצורך הערכת שווי העסק מסיבות שונות, כגון רכישת עסק / מכירת עסק / הכנסת שותף בעסק וכיו"ב, שבין השאר מעריכים את שווי העסק, גם לפי רווחיות העסק.
4 - או אפילו עוד לפני שמקימים עסק, כאשר מכינים תוכנית עסקית או כאשר רוצים לגייס כסף לצורך העסק, גם אז עושים חישובים וסימולציות של רווחיות העסק.
בקיצור, יש כל מיני אירועים שונים וסיבות שונות, מתי עושים חישובים של רווחיות בעסק.
האם כדאי לעשות חישוב רווחיות של העסק?
אז האם כדאי לבעל עסק, לעשות חישוב רווחיות בעסק? בפשוטם של דברים, התשובה היא שכן. מהמון סיבות, כמו חלק מהסיבות שהזכרתי קודם. אבל כמובן שזאת לא כל האמת. ואני אסביר:
סוגים של חישוב רווחיות בעסק
אז בעיקרון יש לנו כל מיני סוגים של חישוב רווחיות בעסק.
חישוב אחד, הוא חישוב לצרכי מס, שהוא כמובן חייב להיות מדויק במאה אחוז והוא צריך להיות בהתאם לחוקי המס ובהתאם לחוקים הספציפיים הנדרשים מאותו עסק לחשב את הרווחיות שלו. כי יש מגזרים שונים, שבהם יש חוקים קצת שונים בחישובי מס, לדוגמה קבלי בניין, שיש להם חוקי מיסוי קצת שונים מסיבות שונות. או לדוגמה חברות בורסאיות, שצריכות לחשב את הרווחיות שלהן, עבור המשקיעים בבורסה בצורה מאוד ספציפית. אז לצורך העניין, אני לא מדבר על המקרים האלו שבהם נדרש חישוב רווחים בצורה מאוד ספציפית.
אבל כאשר אנחנו מדברים על חישוב רווחיות בהקשר העסקי יותר, אפשרי לגשת לעניין של חישוב רווחיות מכמה היבטים.
1 - בפשוטם של דברים, לדעת האם וכמה כסף / אחוזים מרוויח העסק / עסקה ספציפית.
2 - לדעת באופן כללי יותר ורחב יותר, האם העסק מרוויח כסף / האם העסקה רווחית באופן כללי? כאשר באפשרות הזאת, אנחנו רוצים לדעת באופן כללי, האם העסקה רווחית כן או לא, בלי להיכנס לשאלה של כמה בדיוק כסף מרוויחה העסקה?
3 - איזו עסקה יותר רווחית? איזה מוצר יותר רווחי, אחד ביחס לשני?
4 - האם כדאי להיכנס לעסקה מסוימת ספציפית? בדיקת כדאיות עסקה, בהתאם לרווחיות של העסקה, האם העסקה כדאית? וכיו"ב.
מה המטרה שלך לחישוב הרווחיות העסקית שלך?
וכאשר אתה חושב ורוצה לעשות בדיקת רווחיות עסקית בתוך העסק שלך, אתה צריך לשאול את עצמך, למה אתה ומה הסיבה שלך שאתה רוצה לעשות בדיקת רווחיות. כי לפעמים זה הכרחי אבל לפעמים זה מיותר ובזבוז משאבים וממילא גם טעות לעשות בדיקת רווחיות בעסק.
ואני אסביר: צריך לעשות הפרדה חשובה, בין השאלה האם העסק רווחי, לבין השאלה כמה בדיוק העסק מרוויח ואיזו עסקה יותר רווחית.
האם הפרויקט רווחי מול כמה הפרויקט רווחי?
לדוגמה: נניח שמישהו מציע לך לעשות פרויקט מסוים במחיר מסוים, האם הגיוני שתוודא שהפרויקט הזה רווחי עבורך? תשובה: כן. האם מחויב בהכרח שתבדוק כמה בדיוק הפרויקט הזה רווחי עבורך? תשובה: לא בהכרח. יתכן שמספיק שתדע שהפרויקט הזה רווחי עבורך באופן עקרוני וכללי, גם בלי לדעת כמה בדיוק הוא רווחי עבורך.
השוואה בין פרויקטים
נניח לדוגמה שיש לך כמה אפשרויות בחירה בין כמה פרויקטים שונים ואתה צריך לבחור את הפרויקט שהכי רווחי לך, האם הגיוני במקרה כזה שתדע על כל פרויקט רק האם הוא רווחי, או שכדאי שתדע גם איזה פרויקט יותר רווחי ביחס לפרויקטים אחרים? תשובה: במקרה כזה שצריכים לבחור בין כמה פרויקטים, יש היגיון להבין איזה פרויקט יותר רווחי. אבל גם כאן, האם צריכים בהכרח לדעת בדיוק ובאופן מדויק כמה בדיוק הרווחיות של כל פרויקט? תשובה: לא בהכרח. כי לפעמים אפשרי לדעת שפרויקט אחד יותר רווחי מהשני, גם בלי לדעת כמה בדיוק מרוויח כל פרויקט.
במילים אחרות, בדיקת רווחיות במובן הכלכלי, עשויה לעזור כדי לקבל החלטה, האם לבצע או לא לבצע את הפרויקט. ויכולה לעזור להחליט איזה פרויקט לתעדף קודם. אבל לא בהכרח שצריך להקדיש משאבים כדי לדעת כמה בדיוק הפרויקט מרוויח. כי לפעמים זה לא מביא שום תועלת, אלא החישוב עצמו הוא בזבוז משאבים.
מתי לא לבדוק רווחיות של פרויקט?
דוגמה נוספת: נניח שאין לך עבודה ומישהו מציע לך עבודה אחת ואין לך אפשרויות בחירה. האם כדאי לך לקחת את העבודה הזאת בכל מקרה, או שכדאי שתעשה בדיקת רווחיות של העבודה?
ובפשוטם של דברים התשובה היא, שמצד אחד אתה חייב לבדוק ולוודא שהעבודה רווחית לך ולא הפסדית עבורך. כי אין תועלת לעשות עבודה הפסדית. אבל ברגע שהבנת שהעבודה היא עבודה רווחית ולא עבודה הפסדית, זה כבר לא משנה כמה בדיוק אתה מרוויח, כי בכל מקרה כדאי שתיקח את העבודה הזאת. כי עדיף להרוויח משהו קטן, יותר מאשר לא להרוויח כלום.
במילים אחרות, לפעמים לא תבוא לך תועלת מבדיקה של רמת הרווחיות של העסקה. ומספיק שבדקת שהעסקה רווחית, כדי שתוכל להחליט לקחת אותה. אבל לפעמים ממש לא צריך לדעת כמה העבודה רווחית ומה שיעור הרווחיות של העבודה שמציעים לך, כי זה רק בזבוז משאבים ולא מביא שום תועלת.
מתי לקחת פרויקט הפסדי?
ואחרי שהבנו את כל זה, צריכים לדעת שיש מצבים שבהם לא צריכים לבדוק אפילו לא האם הפרויקט רווחי או לא, וזה בסדר גמור ואפילו כדאי ומומלץ לקחת פרויקט הפסדי. דהיינו, שיש מקרים שבהם כדאי לך מבחינה כלכלית לקחת עבודה ולעשות פרויקט שאתה מפסיד בו כסף.
איך זה יכול להיות? תשובה: ישנם מקרים שבהם כדאי לך לקחת פרויקט שאתה תפסיד בו כסף, ביחס להפסד האלטרנטיבי שלך. כי כמו שיש לנו רווח אלטרנטיבי יש לנו גם הפסד אלטרנטיבי, שהוא אומר שלפעמים עדיף לך להפסיד קצת במקום אחד יותר מאשר להפסיד הרבה במקום אחר.
לדוגמה: עסק שלקח הלוואה מאוד יקרה מבחינת עלות המימון, שאז יתכן שעדיף לעשות פרויקט אפילו הפסדי, שאיתו אפשרי לסגור את ההלוואה שעלות המימון שלה מאוד יקרה. כי יכול להיות שההפסד שיהיה בפרויקט, יהיה יותר קטן מאשר ההפסד של עלות המימון של משהו אחר. דהיינו, אתה אומנם תפסיד או לא תרוויח כסף בפרויקט הזה, אבל באמצעות הפרויקט הזה תוכל לכסות לדוגמה הלוואה שבה תפסיד הרבה יותר כסף בפרויקט אחר.
או לדוגמה מישהו שיש לו בעיה בתזרים המזומנים של העסק שלו (קשיי נזילות / בעיית נזילות כספית). לדוגמה עסק שאולי יש לו הרבה נכסים ואולי הוא שווה הרבה כסף, אבל הוא לא נזיל כספית, דהיינו, שאין לו כסף נזיל / כסף מזומן / כסף שאינו מושקע בנכסים אחרים. ויתכן לדוגמה שהוא צריך כאן ועכשיו כסף כדי שהעסק שלו ישרוד. ואז לדוגמה במקרה כזה, כדאי לעשות גם עסקה הפסדית, כדי לא להפסיד עוד יותר כסף, בלי הכסף הנזיל שתביא העסקה ההפסדית.
ויש מצבים עוד יותר גרועים, שבן אדם נכנס לחובות, ואז הוא לוקח עסקאות גרועות, כדי שיהיה לו קצת כסף, לסגור חובות מעסקאות גרועות אחרות. אבל בכך הוא עוד יותר נכנס לחובות עוד יותר גדולים. רק שאותם הוא צריך לשלם במועד מאוחר יותר והוא מחכה לנס או לאיזה משהו שיקרה, אולי עסקה רווחית, אולי הלוואה זולה כלשהי וכיו"ב, שתלחץ אותו מהמצב. אבל לפעמים, לוקחים עבודה בזול ואפילו במחיר הפסד, רק כדי לשרוד עוד יום ורק כדי לדחות את הקץ.
וכמובן שיש גם אפשרות שכדאי לך להפסיד כסף במקום אחד, כדי להרוויח הרבה כסף במקום אחר. לדוגמה למכור נכס במחיר הפסד, או לעשות עבודה שאתה מפסיד בה כסף, כי עם הכסף הזה שתרוויח, אתה תעשה עסקה אחרת שתביא לך המון רווח. שזה כמובן יחסית יותר אינטואיטיבי, לדוגמה למכור מוצר בזול, כדי למשוך לקוחות, או לעשות פרויקט בזול, כדי לצבור ניסיון ופרסום וכיו"ב.
למה מחיר זול, הוא סימן לסכנה להשלמת העסקה ולביצוע העבודה?
והעניין הזה בין השאר הוא אחת הסיבות לכך שלפעמים תמחור זול מידי, עשוי להעיד על בעיה חמורה ולפעמים מחיר זול עשוי להעיד על סכנה להשלמת העסקה. דהיינו, לפעמים מישהו נותן מחיר זול מידי ביחס למחיר השוק, אפילו ברמה הפסדית, שהוא מפסיד ולא מרוויח כסף מהעסקה. ויתכן שהוא עושה את זה מסיבותיו האישיות שלו שהן יכולות להיות כאלו ואחרות.
אבל לפעמים כאשר מישהו שעושה פרויקט זול מידי, בפרט במחירי הפסד, זה עשוי להעיד על כך שיש לו בעיות כלכליות / בעיות נזילות כספית, ושהוא רק מנסה "להתגלגל תזרימית" מהלוואה אחת להלוואה אחרת. כמו שהסברתי, שלדוגמה הוא לוקח עבודה בזול בלי להרוויח, כדי לכסות חובות במקום אחר. וממילא הוא מגדיל את החובות שלו, אבל הוא שורד ומחכה לנס, שאולי תגיע לו עבודה רווחית אחרת כלשהי. כאשר בסיכוי גבוה הוא הולך לפשיטת רגל, ולא בטוח שהוא יצליח לסיים את הפרויקט.
וכאשר מישהו מוכר לך משהו בזול, זה יכול להדליק כל מיני מנורות אזהרה. כי בעיקרון מבחינת היצע וביקוש, אם יש ביקוש, למה שימכרו לך בזול?! אז אולי מוכרים לך בזול, כי אין ביקוש. (וכמובן שמחיר יקר, לא בהכרח מעיד על ביקוש). אבל בלי קשר לכל מיני היבטים של משמעות של מחיר זול, צריכים לדעת שמחיר זול, עשוי להעיד על כך שנותן השירות שלך, הוא בבעיה כספית. מה שאומר שאולי לא תקבל את מה שמתחייבים לך ואולי לא תגיע לסוף הפרויקט.
בדיקת רווחיות של פרויקט על ידי הבנקים / ליווי בנקאי / דוח 0
וגם בגלל זה, גופי מימון לדוגמה בנקים, שנותנים הלוואה למישהו לצורך פעילות עסקית, הם רוצים לוודא שהפרויקט רווחי, עבור הלווה שמבקש מהם את ההלוואה. לדוגמה פרויקטים של נדלן, שהיזם / קבלן שרוצה לבצע אותם, קודם כל כאשר הוא לוקח ליווי בנקאי, הוא חייב להציג לבנק דוח 0 / תוכנית עסקית / דוח שמאי, שמראה שהפרויקט שהוא רוצה לבצע, הוא אכן רווחי באחוז מסוים (בין 15 לבין 20 אחוזים).
דהיינו, אם אתה רוצה לקחת הלוואה מהבנק לבצע פרויקט נדלני, אז מעבר לזה שאתה צריך להביא הון עצמי מהבית ומעבר לזה שאתה צריך לשעבד את כל הפרויקט ואת כל ההכנסות העתידיות ומעבר לזה שהבנק ייתן לך פחות כסף ממה שהשמאי יעריך את שווי הנכס ומעבר לזה שאתה גם אולי נותן ערבות אישית ומעבר להכל, מעבר לכל זה אתה צריך להראות לבנק שהפרויקט שלך רווחי. כי אם לא, אז איך בדיוק תחזיר לבנק את הכסף?
ליווי בנקאי סגור / חשבון ליווי סגור
ובנוסף על כל זה, הבנק עדיין לא סומך על הקבלן והבנק חושש מכך שלמרות שהפרויקט רווחי, עדיין הקבלן אולי ישתמש בכסף שהוא יקבל, כדי לסגור חובות שיש לו בפרויקט אחר, כמו לדוגמה שקרה ב"פרשת חפציבה". ולכן הבנק עושה מה שנקרא "ליווי בנקאי סגור" עם "חשבון ליווי סגור" שזה מנגנון שמוודא שהרוכשים לא משלמים כסף לקבלן באופן ישיר, אלא רק באמצעות שוברי תשלום. ששוברי התשלום האלו, נכנסים באופן ספציפי לחשבון ספציפי, שממנו ניתן להוציא כספים רק לצורך מימון הפרויקט הספציפי. כדי שלא ייקחו כסף מפרויקט אחד כדי לסגור חובות של פרויקט אחר.
בדיקת רווחיות בפרויקטים של פינוי בינוי / תקן 21
או לדוגמה יזם שרוצה לקבל אישורים לבצע פרויקט של פינוי בינוי, שהוא צריך להציג דוח שמאי שיראה שהפרויקט שלו רווחי, בתקן שמאי שנקרא תקן 21. כי אם הפרויקט שלו לא נראה רווחי, לא יאשרו לו בכלל לבצע את הפרויקט.
לא לקנות בזול / לא לקנות בהנחה
וגם בגלל זה, גם אנשי מקצוע שמזמינים עבודה ממישהו, הם רוצים לוודא שהפרויקט רווחי, עבור הספק שמספק להם את העבודה. והם לא בוחרים את הספק הכי זול, אלא רוצים לוודא גם שהם יקבלו את העבודה ואת השלמת הפרויקט, גם באמצעות זה שהם לא ייקחו מישהו שמוכן לבצע את העבודה בצורה שהיא לא רווחית. כמו שהסברתי גם כאן בהקשר של למה לא לקנות בזול / למה לא לקנות בהנחה, שרכישה בזול ובהנחה, עשויה להיות סימן לכך שלא תקבל את המוצר או את השירות או את האחריות בסופו של דבר.
בדיקת רווחיות לצורך רכישה יותר בזול
כמו כן לפעמים הלקוח שלך ירצה לחקור את מידת הרווחיות שלך, כדי שהוא יוכל לנהל משא ומתן יותר טוב על המחיר. או כדי שהוא יוכל לדעת לחפש ספק אחר עם שיעור רווח יותר נמוך. או אפילו כדי שהוא ישקול לבצע את העבודה לבד, במקום לרכוש אותה מספק חיצוני. ככה שלפעמים הלקוח בודק את הרווחיות של הספק, כדי להוזיל את עלויות הרכישה שלו.
סיכום:
בדיקת רווחיות של פרויקט / עסק, אפשרי לעשות אותה בכל מיני דרכים ומכל מיני סיבות. לפעמים לא רק בעל העסק יעשה בדיקת רווחיות, אלא גם הלקוח / ספק / בנק / גורמים נוספים שמעורבים בעסקה, גם הם ירצו לדעת את הרווחיות של העסק.
ולכן, מה שאתה צריך לעשות, זה לנסות להבין מה המטרה שלך כאשר אתה בא לבדוק את הרווחיות של העסק שלך? האם אתה רוצה להיעזר בבדיקת הרווחיות, כדי לדעת האם לקחת את הפרויקט? או כדי לדעת איזה פרויקט לקחת? או כדי לדעת איזה פרויקט לפתח? או מה בדיוק המטרה שלך לכך שאתה רוצה לבצע בדיקת רווחיות.
ואז, בהתאם למטרה שלך שלשמה אתה רוצה לבצע בדיקת רווחיות, לשם כך תהיה אפשרות להתאים לך את בדיקת הרווחיות הספציפית שכדאי לך לעשות, בהתאם למטרה האישית שלך. ולפעמים כמו שהסברתי, בדיקת הרווחיות תהיה לראות, באיזה פרויקט אתה מפסיד פחות כסף ולא רק איפה אתה מרוויח יותר כסף. בקיצור, כל מקרה לגופו בהתאם למטרות ולאפשרויות שלך.
מה זה חישוב רווחיות?
אז בגדול, רווח זה ההפרש שבין ההוצאות להכנסות. ניקח את כל ההכנסות נפחית מכך את כל ההוצאות ואז נקבל את הרווח, זה בגדול. איזה הוצאות ניקח? איזה הכנסות ניקח? זה עוד נושא בפני עצמו. אבל בעיקרון, רווח ההוא ההפרש שבין ההכנסות לבין ההוצאות.
ובהתאם לכך, חישוב רווחיות פירושו, שבעל העסק מחשב את הרווח שלו. לחשב רווחיות פירושו, שלוקחים את ההכנסות ואת ההוצאות ומכך מנסים לחשב את הרווח. כאשר חישוב הרווח ניתן לעשות אותו בצורות שונות.
לדוגמה: רווח באחוזים. כמה אחוזים הרווחת? לדוגמה, יש חישוב של רווח גולמי, שהוא החישוב של כמה אחוזים הרווחת ביחס לעלות חומרי הגלם. יש גם חישוב של רווח תפעולי, שהוא כמה אחוזים הרווחת ביחס לעלות חומרי הגלם + עלויות התפעול הקבועות של העסק. יש גם רווח לפני מס / רווח לצרכי מס, שהוא כמה הרווחת לפני תשלומי מיסים. יש גם רווח נקי, שהוא רווח אחרי תשלומי מיסים. בקיצור, יש כל מיני דרכים לחשב רווחיות של עסק.
כמו כן, את הרווחיות העסקית, ניתן לחשב אותה ביחס לכל הפעילות הכוללת של העסק, או ביחס לפרויקטים מסויימים, רוצים לדעת איזה פרויקט מכניס הכי הרבה רווח. ולפעמים גם רוצים לחשב רווחיות לפי לקוח, איזה לקוח יוצר הכי הרבה רווחים לחברה וכיו"ב. לפעמים ירצו גם לחשב את הרווחיות לפי תקופות שונות, לדוגמה, בחישוב שנתי, שבועי, יומי, רבעוני, רב שנתי וכיו"ב.
למה ומתי מחשבים רווחיות בעסק?
את הרווחיות של העסק, מחשבים בכל מיני סיטואציות ובהקשרים שונים. לדוגמה:
1 - לצרכי תשלומי מיסים, שנקבעים בין השאר לפי רווחיות העסק.
2 - או לצרכי בקרה על העסק, רוצים לדעת במה להשקיע יותר או פחות, בהתאם לרווחיות של החלקים השונים של העסק.
3 - או לצורך הערכת שווי העסק מסיבות שונות, כגון רכישת עסק / מכירת עסק / הכנסת שותף בעסק וכיו"ב, שבין השאר מעריכים את שווי העסק, גם לפי רווחיות העסק.
4 - או אפילו עוד לפני שמקימים עסק, כאשר מכינים תוכנית עסקית או כאשר רוצים לגייס כסף לצורך העסק, גם אז עושים חישובים וסימולציות של רווחיות העסק.
בקיצור, יש כל מיני אירועים שונים וסיבות שונות, מתי עושים חישובים של רווחיות בעסק.
האם כדאי לעשות חישוב רווחיות של העסק?
אז האם כדאי לבעל עסק, לעשות חישוב רווחיות בעסק? בפשוטם של דברים, התשובה היא שכן. מהמון סיבות, כמו חלק מהסיבות שהזכרתי קודם. אבל כמובן שזאת לא כל האמת. ואני אסביר:
סוגים של חישוב רווחיות בעסק
אז בעיקרון יש לנו כל מיני סוגים של חישוב רווחיות בעסק.
חישוב אחד, הוא חישוב לצרכי מס, שהוא כמובן חייב להיות מדויק במאה אחוז והוא צריך להיות בהתאם לחוקי המס ובהתאם לחוקים הספציפיים הנדרשים מאותו עסק לחשב את הרווחיות שלו. כי יש מגזרים שונים, שבהם יש חוקים קצת שונים בחישובי מס, לדוגמה קבלי בניין, שיש להם חוקי מיסוי קצת שונים מסיבות שונות. או לדוגמה חברות בורסאיות, שצריכות לחשב את הרווחיות שלהן, עבור המשקיעים בבורסה בצורה מאוד ספציפית. אז לצורך העניין, אני לא מדבר על המקרים האלו שבהם נדרש חישוב רווחים בצורה מאוד ספציפית.
אבל כאשר אנחנו מדברים על חישוב רווחיות בהקשר העסקי יותר, אפשרי לגשת לעניין של חישוב רווחיות מכמה היבטים.
1 - בפשוטם של דברים, לדעת האם וכמה כסף / אחוזים מרוויח העסק / עסקה ספציפית.
2 - לדעת באופן כללי יותר ורחב יותר, האם העסק מרוויח כסף / האם העסקה רווחית באופן כללי? כאשר באפשרות הזאת, אנחנו רוצים לדעת באופן כללי, האם העסקה רווחית כן או לא, בלי להיכנס לשאלה של כמה בדיוק כסף מרוויחה העסקה?
3 - איזו עסקה יותר רווחית? איזה מוצר יותר רווחי, אחד ביחס לשני?
4 - האם כדאי להיכנס לעסקה מסוימת ספציפית? בדיקת כדאיות עסקה, בהתאם לרווחיות של העסקה, האם העסקה כדאית? וכיו"ב.
מה המטרה שלך לחישוב הרווחיות העסקית שלך?
וכאשר אתה חושב ורוצה לעשות בדיקת רווחיות עסקית בתוך העסק שלך, אתה צריך לשאול את עצמך, למה אתה ומה הסיבה שלך שאתה רוצה לעשות בדיקת רווחיות. כי לפעמים זה הכרחי אבל לפעמים זה מיותר ובזבוז משאבים וממילא גם טעות לעשות בדיקת רווחיות בעסק.
ואני אסביר: צריך לעשות הפרדה חשובה, בין השאלה האם העסק רווחי, לבין השאלה כמה בדיוק העסק מרוויח ואיזו עסקה יותר רווחית.
האם הפרויקט רווחי מול כמה הפרויקט רווחי?
לדוגמה: נניח שמישהו מציע לך לעשות פרויקט מסוים במחיר מסוים, האם הגיוני שתוודא שהפרויקט הזה רווחי עבורך? תשובה: כן. האם מחויב בהכרח שתבדוק כמה בדיוק הפרויקט הזה רווחי עבורך? תשובה: לא בהכרח. יתכן שמספיק שתדע שהפרויקט הזה רווחי עבורך באופן עקרוני וכללי, גם בלי לדעת כמה בדיוק הוא רווחי עבורך.
השוואה בין פרויקטים
נניח לדוגמה שיש לך כמה אפשרויות בחירה בין כמה פרויקטים שונים ואתה צריך לבחור את הפרויקט שהכי רווחי לך, האם הגיוני במקרה כזה שתדע על כל פרויקט רק האם הוא רווחי, או שכדאי שתדע גם איזה פרויקט יותר רווחי ביחס לפרויקטים אחרים? תשובה: במקרה כזה שצריכים לבחור בין כמה פרויקטים, יש היגיון להבין איזה פרויקט יותר רווחי. אבל גם כאן, האם צריכים בהכרח לדעת בדיוק ובאופן מדויק כמה בדיוק הרווחיות של כל פרויקט? תשובה: לא בהכרח. כי לפעמים אפשרי לדעת שפרויקט אחד יותר רווחי מהשני, גם בלי לדעת כמה בדיוק מרוויח כל פרויקט.
במילים אחרות, בדיקת רווחיות במובן הכלכלי, עשויה לעזור כדי לקבל החלטה, האם לבצע או לא לבצע את הפרויקט. ויכולה לעזור להחליט איזה פרויקט לתעדף קודם. אבל לא בהכרח שצריך להקדיש משאבים כדי לדעת כמה בדיוק הפרויקט מרוויח. כי לפעמים זה לא מביא שום תועלת, אלא החישוב עצמו הוא בזבוז משאבים.
מתי לא לבדוק רווחיות של פרויקט?
דוגמה נוספת: נניח שאין לך עבודה ומישהו מציע לך עבודה אחת ואין לך אפשרויות בחירה. האם כדאי לך לקחת את העבודה הזאת בכל מקרה, או שכדאי שתעשה בדיקת רווחיות של העבודה?
ובפשוטם של דברים התשובה היא, שמצד אחד אתה חייב לבדוק ולוודא שהעבודה רווחית לך ולא הפסדית עבורך. כי אין תועלת לעשות עבודה הפסדית. אבל ברגע שהבנת שהעבודה היא עבודה רווחית ולא עבודה הפסדית, זה כבר לא משנה כמה בדיוק אתה מרוויח, כי בכל מקרה כדאי שתיקח את העבודה הזאת. כי עדיף להרוויח משהו קטן, יותר מאשר לא להרוויח כלום.
במילים אחרות, לפעמים לא תבוא לך תועלת מבדיקה של רמת הרווחיות של העסקה. ומספיק שבדקת שהעסקה רווחית, כדי שתוכל להחליט לקחת אותה. אבל לפעמים ממש לא צריך לדעת כמה העבודה רווחית ומה שיעור הרווחיות של העבודה שמציעים לך, כי זה רק בזבוז משאבים ולא מביא שום תועלת.
מתי לקחת פרויקט הפסדי?
ואחרי שהבנו את כל זה, צריכים לדעת שיש מצבים שבהם לא צריכים לבדוק אפילו לא האם הפרויקט רווחי או לא, וזה בסדר גמור ואפילו כדאי ומומלץ לקחת פרויקט הפסדי. דהיינו, שיש מקרים שבהם כדאי לך מבחינה כלכלית לקחת עבודה ולעשות פרויקט שאתה מפסיד בו כסף.
איך זה יכול להיות? תשובה: ישנם מקרים שבהם כדאי לך לקחת פרויקט שאתה תפסיד בו כסף, ביחס להפסד האלטרנטיבי שלך. כי כמו שיש לנו רווח אלטרנטיבי יש לנו גם הפסד אלטרנטיבי, שהוא אומר שלפעמים עדיף לך להפסיד קצת במקום אחד יותר מאשר להפסיד הרבה במקום אחר.
לדוגמה: עסק שלקח הלוואה מאוד יקרה מבחינת עלות המימון, שאז יתכן שעדיף לעשות פרויקט אפילו הפסדי, שאיתו אפשרי לסגור את ההלוואה שעלות המימון שלה מאוד יקרה. כי יכול להיות שההפסד שיהיה בפרויקט, יהיה יותר קטן מאשר ההפסד של עלות המימון של משהו אחר. דהיינו, אתה אומנם תפסיד או לא תרוויח כסף בפרויקט הזה, אבל באמצעות הפרויקט הזה תוכל לכסות לדוגמה הלוואה שבה תפסיד הרבה יותר כסף בפרויקט אחר.
או לדוגמה מישהו שיש לו בעיה בתזרים המזומנים של העסק שלו (קשיי נזילות / בעיית נזילות כספית). לדוגמה עסק שאולי יש לו הרבה נכסים ואולי הוא שווה הרבה כסף, אבל הוא לא נזיל כספית, דהיינו, שאין לו כסף נזיל / כסף מזומן / כסף שאינו מושקע בנכסים אחרים. ויתכן לדוגמה שהוא צריך כאן ועכשיו כסף כדי שהעסק שלו ישרוד. ואז לדוגמה במקרה כזה, כדאי לעשות גם עסקה הפסדית, כדי לא להפסיד עוד יותר כסף, בלי הכסף הנזיל שתביא העסקה ההפסדית.
ויש מצבים עוד יותר גרועים, שבן אדם נכנס לחובות, ואז הוא לוקח עסקאות גרועות, כדי שיהיה לו קצת כסף, לסגור חובות מעסקאות גרועות אחרות. אבל בכך הוא עוד יותר נכנס לחובות עוד יותר גדולים. רק שאותם הוא צריך לשלם במועד מאוחר יותר והוא מחכה לנס או לאיזה משהו שיקרה, אולי עסקה רווחית, אולי הלוואה זולה כלשהי וכיו"ב, שתלחץ אותו מהמצב. אבל לפעמים, לוקחים עבודה בזול ואפילו במחיר הפסד, רק כדי לשרוד עוד יום ורק כדי לדחות את הקץ.
וכמובן שיש גם אפשרות שכדאי לך להפסיד כסף במקום אחד, כדי להרוויח הרבה כסף במקום אחר. לדוגמה למכור נכס במחיר הפסד, או לעשות עבודה שאתה מפסיד בה כסף, כי עם הכסף הזה שתרוויח, אתה תעשה עסקה אחרת שתביא לך המון רווח. שזה כמובן יחסית יותר אינטואיטיבי, לדוגמה למכור מוצר בזול, כדי למשוך לקוחות, או לעשות פרויקט בזול, כדי לצבור ניסיון ופרסום וכיו"ב.
למה מחיר זול, הוא סימן לסכנה להשלמת העסקה ולביצוע העבודה?
והעניין הזה בין השאר הוא אחת הסיבות לכך שלפעמים תמחור זול מידי, עשוי להעיד על בעיה חמורה ולפעמים מחיר זול עשוי להעיד על סכנה להשלמת העסקה. דהיינו, לפעמים מישהו נותן מחיר זול מידי ביחס למחיר השוק, אפילו ברמה הפסדית, שהוא מפסיד ולא מרוויח כסף מהעסקה. ויתכן שהוא עושה את זה מסיבותיו האישיות שלו שהן יכולות להיות כאלו ואחרות.
אבל לפעמים כאשר מישהו שעושה פרויקט זול מידי, בפרט במחירי הפסד, זה עשוי להעיד על כך שיש לו בעיות כלכליות / בעיות נזילות כספית, ושהוא רק מנסה "להתגלגל תזרימית" מהלוואה אחת להלוואה אחרת. כמו שהסברתי, שלדוגמה הוא לוקח עבודה בזול בלי להרוויח, כדי לכסות חובות במקום אחר. וממילא הוא מגדיל את החובות שלו, אבל הוא שורד ומחכה לנס, שאולי תגיע לו עבודה רווחית אחרת כלשהי. כאשר בסיכוי גבוה הוא הולך לפשיטת רגל, ולא בטוח שהוא יצליח לסיים את הפרויקט.
וכאשר מישהו מוכר לך משהו בזול, זה יכול להדליק כל מיני מנורות אזהרה. כי בעיקרון מבחינת היצע וביקוש, אם יש ביקוש, למה שימכרו לך בזול?! אז אולי מוכרים לך בזול, כי אין ביקוש. (וכמובן שמחיר יקר, לא בהכרח מעיד על ביקוש). אבל בלי קשר לכל מיני היבטים של משמעות של מחיר זול, צריכים לדעת שמחיר זול, עשוי להעיד על כך שנותן השירות שלך, הוא בבעיה כספית. מה שאומר שאולי לא תקבל את מה שמתחייבים לך ואולי לא תגיע לסוף הפרויקט.
בדיקת רווחיות של פרויקט על ידי הבנקים / ליווי בנקאי / דוח 0
וגם בגלל זה, גופי מימון לדוגמה בנקים, שנותנים הלוואה למישהו לצורך פעילות עסקית, הם רוצים לוודא שהפרויקט רווחי, עבור הלווה שמבקש מהם את ההלוואה. לדוגמה פרויקטים של נדלן, שהיזם / קבלן שרוצה לבצע אותם, קודם כל כאשר הוא לוקח ליווי בנקאי, הוא חייב להציג לבנק דוח 0 / תוכנית עסקית / דוח שמאי, שמראה שהפרויקט שהוא רוצה לבצע, הוא אכן רווחי באחוז מסוים (בין 15 לבין 20 אחוזים).
דהיינו, אם אתה רוצה לקחת הלוואה מהבנק לבצע פרויקט נדלני, אז מעבר לזה שאתה צריך להביא הון עצמי מהבית ומעבר לזה שאתה צריך לשעבד את כל הפרויקט ואת כל ההכנסות העתידיות ומעבר לזה שהבנק ייתן לך פחות כסף ממה שהשמאי יעריך את שווי הנכס ומעבר לזה שאתה גם אולי נותן ערבות אישית ומעבר להכל, מעבר לכל זה אתה צריך להראות לבנק שהפרויקט שלך רווחי. כי אם לא, אז איך בדיוק תחזיר לבנק את הכסף?
ליווי בנקאי סגור / חשבון ליווי סגור
ובנוסף על כל זה, הבנק עדיין לא סומך על הקבלן והבנק חושש מכך שלמרות שהפרויקט רווחי, עדיין הקבלן אולי ישתמש בכסף שהוא יקבל, כדי לסגור חובות שיש לו בפרויקט אחר, כמו לדוגמה שקרה ב"פרשת חפציבה". ולכן הבנק עושה מה שנקרא "ליווי בנקאי סגור" עם "חשבון ליווי סגור" שזה מנגנון שמוודא שהרוכשים לא משלמים כסף לקבלן באופן ישיר, אלא רק באמצעות שוברי תשלום. ששוברי התשלום האלו, נכנסים באופן ספציפי לחשבון ספציפי, שממנו ניתן להוציא כספים רק לצורך מימון הפרויקט הספציפי. כדי שלא ייקחו כסף מפרויקט אחד כדי לסגור חובות של פרויקט אחר.
בדיקת רווחיות בפרויקטים של פינוי בינוי / תקן 21
או לדוגמה יזם שרוצה לקבל אישורים לבצע פרויקט של פינוי בינוי, שהוא צריך להציג דוח שמאי שיראה שהפרויקט שלו רווחי, בתקן שמאי שנקרא תקן 21. כי אם הפרויקט שלו לא נראה רווחי, לא יאשרו לו בכלל לבצע את הפרויקט.
לא לקנות בזול / לא לקנות בהנחה
וגם בגלל זה, גם אנשי מקצוע שמזמינים עבודה ממישהו, הם רוצים לוודא שהפרויקט רווחי, עבור הספק שמספק להם את העבודה. והם לא בוחרים את הספק הכי זול, אלא רוצים לוודא גם שהם יקבלו את העבודה ואת השלמת הפרויקט, גם באמצעות זה שהם לא ייקחו מישהו שמוכן לבצע את העבודה בצורה שהיא לא רווחית. כמו שהסברתי גם כאן בהקשר של למה לא לקנות בזול / למה לא לקנות בהנחה, שרכישה בזול ובהנחה, עשויה להיות סימן לכך שלא תקבל את המוצר או את השירות או את האחריות בסופו של דבר.
בדיקת רווחיות לצורך רכישה יותר בזול
כמו כן לפעמים הלקוח שלך ירצה לחקור את מידת הרווחיות שלך, כדי שהוא יוכל לנהל משא ומתן יותר טוב על המחיר. או כדי שהוא יוכל לדעת לחפש ספק אחר עם שיעור רווח יותר נמוך. או אפילו כדי שהוא ישקול לבצע את העבודה לבד, במקום לרכוש אותה מספק חיצוני. ככה שלפעמים הלקוח בודק את הרווחיות של הספק, כדי להוזיל את עלויות הרכישה שלו.
סיכום:
בדיקת רווחיות של פרויקט / עסק, אפשרי לעשות אותה בכל מיני דרכים ומכל מיני סיבות. לפעמים לא רק בעל העסק יעשה בדיקת רווחיות, אלא גם הלקוח / ספק / בנק / גורמים נוספים שמעורבים בעסקה, גם הם ירצו לדעת את הרווחיות של העסק.
ולכן, מה שאתה צריך לעשות, זה לנסות להבין מה המטרה שלך כאשר אתה בא לבדוק את הרווחיות של העסק שלך? האם אתה רוצה להיעזר בבדיקת הרווחיות, כדי לדעת האם לקחת את הפרויקט? או כדי לדעת איזה פרויקט לקחת? או כדי לדעת איזה פרויקט לפתח? או מה בדיוק המטרה שלך לכך שאתה רוצה לבצע בדיקת רווחיות.
ואז, בהתאם למטרה שלך שלשמה אתה רוצה לבצע בדיקת רווחיות, לשם כך תהיה אפשרות להתאים לך את בדיקת הרווחיות הספציפית שכדאי לך לעשות, בהתאם למטרה האישית שלך. ולפעמים כמו שהסברתי, בדיקת הרווחיות תהיה לראות, באיזה פרויקט אתה מפסיד פחות כסף ולא רק איפה אתה מרוויח יותר כסף. בקיצור, כל מקרה לגופו בהתאם למטרות ולאפשרויות שלך.